ערפיליות · שריד סופרנובה

ערפילית הסרטן: מה שנשאר מכוכב שהתפוצץ ב-1054

ערפילית הסרטן, מעטפת גז כתומה־ורדרדה סביב מרכז כחול־לבן בוהק, מצוירת ב-Exo-View

ב-4 ביולי 1054 רשמו אסטרונומים סינים כוכב חדש בקבוצת השור, בהיר מספיק כדי להיראות ביום במשך שלושה שבועות ובלילה במשך כמעט שנתיים. זה היה כוכב שהתפוצץ, במרחק 6,500 שנות אור, ומה שנשאר ממנו, 970 שנה אחרי, הוא ערפילית הסרטן: ענן גז ברוחב 11 שנות אור, שעדיין מתפשט, עם פולסר בלבו.

לטוס אל ערפילית הסרטן לצפות בבטלגז מתפוצץ

מרחק: כ-6,500 שנות אור
רוחב: כ-11 שנות אור, וגדל בכ-1,500 ק״מ בכל שנייה
סוג: שריד סופרנובה
נראית: בקבוצת השור, ליד הכוכב זטא שור
מרכז: פולסר, כוכב נייטרונים ברוחב כ-20 ק״מ שמסתובב כ-30 פעמים בשנייה
מספר בקטלוג: M1, הפריט הראשון ברשימה של מסייה

כוכב האורח של 1054

אסטרונומים בחצר הקיסר הסיני כתבו על ״כוכב אורח״ שהופיע בקיץ 1054 והיה בהיר מנוגה. הוא נראה לאור יום במשך 23 ימים ובשמי הלילה במשך 653 ימים. ייתכן שנרשם גם ביפן ובעולם הערבי; תיעוד אירופי שלו חסר. איש לא ידע מה זה היה עד המאה ה-20, כשהתברר שהערפילית, שהתגלתה ב-1731, מתפשטת, וחישוב אחורה בזמן הוביל להתחלה לפני כ-900 שנה.

המגדלור בלבה

במרכז נמצא מה שליבת הכוכב הפכה להיות: כוכב נייטרונים, בערך פי אחד וחצי ממסת השמש וברוחב כ-20 ק״מ, שמסתובב כ-30 פעמים בשנייה. הוא פולט קרני רדיו, אור וקרני רנטגן שמסתובבות איתו כמו אלומת מגדלור, ולכן הוא מהבהב אלינו 30 פעמים בשנייה: פולסר. האנרגיה שלו מאירה את כל הערפילית ומשאירה אותה זוהרת הרבה אחרי הפיצוץ.

למה ״סרטן״?

האסטרונום האירי לורד רוס צייר אותה בשנות ה-40 של המאה ה-19 עם זרועות כמו צבתות וקרא לה הסרטן; השם נשאר, אף שבצילומים של ימינו היא נראית יותר ככדור של חוטים. שארל מסייה ראה אותה ב-1758 כשחיפש שביט, ציין אותה ככתם מטושטש קבוע שאינו שביט, ועשה אותה מספר 1 ברשימה שלו של עצמים שאין לבלבל עם שביטים.

ב-Exo-View

הכפתור שלמטה מטיס אתכם מהשמש אל ערפילית הסרטן, מעטפת של גז כתום וורוד סביב זוהר כחול־לבן. הצורה מצוירת מצילומי הערפילית, הדמיית אמן, והכרטיס אומר זאת. אפשר להמשיך משם אל בטלגז, כוכב נוסף שצפוי להסתיים כך.