מטרי מטאורים · לוח השנה
מטרי מטאורים לאורך השנה
מטר מטאורים הוא כדור הארץ חוצה את שובל האבק ששביט או אסטרואיד השאירו לאורך מסלולם. מכיוון שהמעבר קורה באותה נקודה במסלול כדור הארץ בכל שנה, כל מטר חוזר בערך באותו תאריך — וכל מטאור בו נראה כאילו הוא יוצא מנקודה אחת בשמיים, נקודת הקרינה שלו.
| מטר | שיא | עד לשעה | נקודת קרינה | מקור |
|---|---|---|---|---|
| הקוודרנטידים | 3–4 בינואר | 110 | רועה הדובה | האסטרואיד 2003 EH1 |
| האטא אקווארידים | 6 במאי | 50 | דלי | השביט האלי |
| האריאטידים של היום | 7 ביוני | 30, ברדיו | טלה | השביט מכהולץ |
| הפרסאידים | 12–13 באוגוסט | 100 | פרסאוס | השביט סוויפט–טאטל |
| האוריונידים | 21 באוקטובר | 20 | אוריון | השביט האלי |
| הלאונידים | 17 בנובמבר | 15 | אריה | השביט טמפל–טאטל |
| הג׳מינידים | 14 בדצמבר | 150 | תאומים | האסטרואיד פאאתון |
הקצב הוא הקצב השעתי הזניטלי: כמה מטאורים צופה אחד היה סופר בשעה תחת שמיים חשוכים לגמרי, עם נקודת הקרינה מעל הראש. תחת שמיים אמיתיים צפו לפחות.
איך לצפות
סעו למקום חשוך, תנו לעיניים עשרים דקות להתרגל, והסתכלו בערך לחצי גובה השמיים ולא ישר אל נקודת הקרינה: הרחק ממנה המטאורים ארוכים יותר. רוב המטרים במיטבם אחרי חצות, כשהצד שלנו של כדור הארץ פונה קדימה אל תוך הזרם. בלי טלסקופ ובלי משקפת — הם מראים חלק קטן מדי מהשמיים. במצפה רמון השמיים חשוכים מספיק.
הירח משפיע יותר מכל דבר אחר. ירח בהיר סמוך לשיא מסתיר את כל המטאורים חוץ מהבהירים ביותר.
סערת הלאונידים של 1966
יש שנים שבהן כדור הארץ עובר דרך פס אבק צעיר וצפוף, והמטר הופך לסערה. ב-17 בנובמבר 1966, מעל מערב ארצות הברית, הלאונידים נפלו בקצב מוערך של 40 מטאורים בשנייה במשך עשרים דקות. ב-Exo-View אפשר לחזור לאותו לילה.
ב-Exo-View
בחרו מטר וראו אותו בשלוש דרכים: מהחלל, עם מסלול השביט וכדור הארץ חורש דרך האבק שלו; ומהקרקע, בלילה וביום, באתר חשוך, עם נקודת הקרינה, הקצב והשמיים האמיתיים — כולל הירח.
לצפייה במטר מטאורים בתלת-ממד